שם
דואר אלקטרוני
התרשמות כללית מהאתר
התמצאות וניווט
עיצוב ונראות
על מה תשמח לקרוא עוד

חומרים

"כרייה עברית בסלע" – מחזון למציאות

ב-13 באפריל 1952 נערכה במשרדי החברה הממשלתית "מחצבי ישראל" בתל-אביב פגישה שהוגדרה ברשומותיה כ"ישיבה הפרלימנרית של מועצת המנהלים לעתיד של חברת פוספטים בנגב בע"מ". משתתפיה היו "אנשים שהסכימו להיות מנהלי החברה": ד"ר יוסף בלומנפלד, אלכסנדר גולדברג, בוריס גוריאל ופנחס ספיר.

פוספטים בנגב, אמה-הורתה של רותם אמפרט נגב, נולדה למעשה כמעט במקרה, בימים שבהם החזון למצוא שדות נפט במדינה הצעירה הניע מבצעי חיפוש נרחבים במרחבי הנגב. החזון אומנם לא צלח, אולם במהלך החיפושים התגלה אוצר טבע אחר: מרבצי הפוספט.

סלע הפוספט העשיר בזרחן, דשן חיוני לחקלאות, שקע לפני כ-70 מיליון שנה בקרקעיתו הרדודה של ים תטיס שכיסה את האזור. "כרייה עברית בסלע" ושימוש באוצרותיה הטבעיים של הארץ העתיקה-חדשה השתלבו בחזון פיתוח הנגב באותן שנים. לצד אלה, התעורר הצורך לספק מקורות תעסוקה למתיישבי הנגב וחומר גלם לדשנים שנדרשו לחקלאות הישראלית. דומה היה כי נמצאה דרך לענות על כל אלה.

ב-22 באפריל 1952 נרשמה פוספטים בנגב בע"מ כחברה בבעלות ממשלתית לשימוש בעתודות הפוספטים בנגב. באותה שנה גם החלה הכרייה בפועל, בשדה אורון.

אמצעי הכרייה היו פרימיטיביים למדי, והחברה החדשה התנסתה בהשקעות גדולות ובהפסדים כספיים גדולים לא פחות – אך עובדיה לא הרימו ידיים. בתחילת 1955, כתום שתי שנות פעילות ניסויית, היא נערכה לייצור תעשייתי מלא: נעשו השקעות נרחבות בציוד, הורחבו מערכות הניפוי, הגריסה, סילוק הפסולת ועוד. מאמצים רבים הושקעו בתחום היצוא, והחברה החלה להתרחב.

הגיבו כאן

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים