שם
דואר אלקטרוני
התרשמות כללית מהאתר
התמצאות וניווט
עיצוב ונראות
על מה תשמח לקרוא עוד

איכות הסביבה

ממכרה פוספט פעיל לצמחיה משגשגת

דוד שטרית, מנהל אגף חומר גלם ברותם אמפרט נגב, מספר על שיקום מכרות ומתאר כיצד משיבים את הקרקע לצורתה המקורית.

אני לוקח חלק בשיקום מכרות כמעט מהיום הראשון שלי ברותם, וזכיתי לראות את השינוי שחל באופן השיקום. בסוף שנות השמונים הייתי מעורב בפרויקט גדול בנחל צין, שנקרא פרויקט ה"בננה". מדובר בשיקום המכרות הראשון, והתוצאה הייתה פסל סביבתי, שדומה בצורתו לבננה, ומכאן גם שם הפרויקט.

זה היה פרויקט גדול מאוד, עם שיתוף פעולה בין מספר גורמים – עבדנו בשיתוף עם החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, בפרויקט זה העסקנו את אחד האדריכלים המובילים בארץ. למרות ההשקעה האדירה, יש מרחק אדיר בין השיקום שאנחנו עושים היום, ובין הפרויקט הזה. הרעיון היה נחמד, אך התוצר הסופי היה קר, הנדסי ולא משתלב בסביבה. זה היה הניסיון הראשון, ומאז השתפרנו פלאים.

המפנה המשמעותי היה בראשית שנות ה-90, כשאחד מעובדי קק"ל ביקר באוסטרליה ולמד על שיקום אזורים. הציעו לנו לקחת חלק בשיקום ניסיוני, כשהעיקרון העומד בבסיסו מנחה אותנו עד היום – הסדרת פני השטח, החזרת הטופוגרפיה המקורית, המעוגלת, עם מערכת הניקוז, ואדיות, מדרונות מתונים, ממש כפי שהשטח היה לפני הכרייה.

הקושי המרכזי נובע מכך שמדובר בשיקום באזורי מדבר, וזאת בניגוד למקומות אחרים בעולם, דוגמת ברזיל ואסטוניה, בהם מלאכת השיקום פשוטה יותר, ומתמצה בנטיעת עצים בלבד, והיערות משלימים את עצמם במהירות. אצלנו אין צמחיה עבותה, אין גשם שמסייע לנו, ולכן מלאכת השיקום סבוכה יותר.

שיקום תוך כדי כרייה
תהליך השיקום היום הפך להיות חלק בלתי נפרד מהליך הכרייה עצמו. לכל תכנית כרייה, עוד מההתחלה, צמודה תכנית שיקום, וכך למעשה אנחנו משקמים תוך כדי כרייה. על מנת לשקם את השטח תוך כדי הכרייה עצמה, מסירים תחילה את הקרקע העליונה בתא השטח המתכונן לכרייה ומשמרים אותו בתא שטח כרוי סמוך. לאחר שמסיימים את תהליך כריית הפוספט, מתחיל תהליך השיקום עצמו.

בשלב זה מתחיל שחזור ועיצוב השטח הכרוי, וזאת בהתאם למבנה השטח שקיים בסביבה, ועל פי הנחיות אדריכל נוף. בשלבים האחרונים פורסים את הקרקע העליונה על השטח אשר "מולא" מחדש, ומטשטשים את פני הקרקע העליונה על ידי טשטשת – דבר אשר יעלה אל פני הקרקע אבנים גדולות – לצורך האטת הסחיפה של הקרקע ומניעת הרס האזור המשוקם. בסיום התהליך, יוצרים חיבור בין השטח המשוקם לבין שטחים טבעיים הנמצאים מסביב. השיטה של שיקום תוך כדי כרייה מאפשרת בעצם לצמצם את השטח הכרוי בזמן נתון, ומבטיחה חזרה של מרקם האזור למצבו הטבעי במהירות וביעילות.

היום אנחנו מדברים כבר על שיקום אקולוגי, שמהותו, מלבד שחזור פני השטח, החזרת הצמחייה המקורית והתאמת השטח לבעלי החיים. גם החזרת הקרקע היא דבר מורכב מאוד, כיוון שכל קרקע חוזרת למיקום המקורי שלה – קרקע מוואדי חוזרת לוואדי, קרקע ממדרון חוזרת למדרון. כך, לאחר סיום השיקום, אי אפשר לדעת שהאזור היה פעם מכרה פעיל, ולא חולף זמן רב בטרם צומחת שם צמחיה ופרחים. זו עבודה קשה מאוד, אבל מספקת, שמאפשרת לנו להמשיך לשמור על הטבע.

הגיבו כאן

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגובות

  1. שיקום השטח - האמנם???

    דוד שיטרית, אתה מוזמן לסייר איתי בנתיב מכרות הפוספאטים בכניסה למכתש הקטן ובעין צין בנחל צין ליד המפעל שלכם שם ונראה אותך עומד שם מולי ומספר לי על שיקום השטח.

    שרגא קלסון, מורה דרך