שם
דואר אלקטרוני
התרשמות כללית מהאתר
התמצאות וניווט
עיצוב ונראות
על מה תשמח לקרוא עוד

איכות הסביבה

מבטיחים את עתיד הנשרים בנגב

פרויקט משותף של רשות הטבע והגנים ורותם אמפרט מנסה לאושש את אוכלוסיית הנשרים בדרום הארץ. סימון וולין ואורי יסעור, המעורבים בפרויקט, מקווים שהעתיד טומן מציאות אופטימית יותר עבור העוף הדורס.

"קמנו בחמש בבוקר, לפחות אלו שהצליחו להתעורר. בשבע כבר היינו, אני והמשפחה, בשדה בוקר, כדי לראות את הנשרים מקרוב. זו חוויה מיוחדת ומרשימה, ושמחתי לראות שגם הילדים שלי מתעניינים. אחת לכמה זמן, כשמשחררים נשר שנלכד במלכודות לסימון ובדיקה, מפרסמים ברותם הזמנה למי שמעוניין לבוא, וכיוון שאני מתעניין בנושא, החלטתי להגיע עם המשפחה ", מספר סימון וולין, גיאולוג ראשי ברותם אמפרט על המפגש המשפחתי שלו עם הנשרים בדרום.

"אוכלוסיית הנשרים בארץ הולכת ומתמעטת, בעיקר כתוצאה מהרעלות מזון. הפרויקט שלנו, שנעשה בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, מנסה למצוא לבעיה הזו פתרון – הקמת תחנות האכלה מסודרות לנשרים, כדי למנוע את הרעלת הנשרים. רשות הטבע והגנים אוספת פגרים בצורה מסודרת, בעזרת מנוף שתרמנו, ומוודאת שיש רישום מסודר ופירוט רפואי, כדי שלא נאכיל את הנשרים במזון שיפגע בהם. למרבה ההפתעה, נשרים יכולים לאכול פגר מורעל עם אנתרקס ולשרוד, אבל אנטיביוטיקה יכולה לפגוע בהם אנושות", מתאר סימון את מטרת הפרויקט המשותף.

"הפרויקט הוא בחלקו גם מחקרי, במסגרתו עוקבים אחרי הנשרים, ולומדים עד לאן הם מגיעים במעופם. הם דואים מאות קילומטרים ביום בחיפושים אחר מזון, כך שמגיעים לתחנות ההאכלה בדרום גם נשרים מרמת הגולן וממדינות סמוכות. הנשר מתעלם מגבולות מדיניים, ואנחנו יודעים על נשר שהגיע מתימן עד לכאן, ועל נשרים שהגיעו מישראל עד לקרואטיה ואלבניה. זה מוביל גם לתקריות מצערות – בערב הסעודית תפסו נשר עם משדר GPS, החליטו שהוא מרגל והרגו אותו. חבל, קשה לשמוע שהורגים עוף כל כך מרשים שנמצא בסכנת הכחדה", מספר סימון על הסכנות שאורבות לאוכלוסיית הנשרים באזור, "אנחנו יכולים לטפל בנשרים בדאגה אצלנו, אבל כשנשר עובר את הגבול, היכולת שלנו לדאוג לו מוגבלת, כיוון שבחלק מהמדינות באזור צדים נשרים".

"אני מקווה לראות שהפרויקט יורחב גם לצפון, כדי לוודא שהנשרים יאכלו במקומות מפוקחים ברחבי הארץ. ברמת הגולן ישנם זאבים, וחקלאים רבים מניחים פגרים של כבש מורעל, כדי שהזאב יאכל וימות. במקרים רבים גם הנשרים אוכלים מהכבש המורעל. למרבה הצער, הנשרים אוכלים בלהקות, וההרעלות יכולות להיות המוניות, אפילו 20 נשרים שימותו בגלל פגר מורעל אחד", מסכם סימון.

הפרויקט הוא חלק מהמחויבות שלנו

"שיתוף הפעולה התחיל בעקבות פרויקטים שקידמנו במרחק למעלה מקילומטר מנחל חימר, שם היו מספר קינונים של נשרים. בהמשך ראינו שהעופות חזרו לקנן באותו המצוק, על אף הכרייה", מתאר אורי יסעור, מנהל אגף חומרי גלם ברותם אמפרט נגב.

 "לפי בקשת הוועדה המחוזית, התחלנו ביחד עם רשות הטבע והגנים להקים תחנות האכלה בכל הנגב. הפרויקט התחיל ב-2008 לשלוש שנים וכבר בסוף השנה ניתן היה לראות את תוצאות הפעילות, עם 160 נשרים שאיכלסו את הדרום, ולכן בסוף 2011 הארכנו אותו לחמש שנים נוספות. אנחנו ברותם תרמנו מנוף להעמסת הפגרים, בנוסף לסיוע כספי שוטף. הפרויקט הוכיח את עצמו לאורך השנים, ובדרום אפשר לראות שקהילת הנשרים שומרת על עצמה בסך הכל – היא לא מתרסקת, וגם לא גדלה משמעותית", מסכם אורי את תוצאות שיתוף הפעולה.

"בצפון, אוכלוסיית הנשרים מתרסקת, אבל צריך לזכור שזה עוף גלובאלי, ואמנם כאן דואגים להם, אבל מספיק שידאו לרמת הגולן או למדינות השכנות ויאכלו שם פגר מורעל, וכל המאמצים שלנו ירדו לטמיון. לכן, כשסופרים ומצליחים לתעד שימור במספר הנשרים, מדובר בהישג, כי זה למרות כל הבעיות מסביב", מסביר אורי מדוע חשוב להרחיב את הפרויקט לאזורים נוספים.

לדברי אורי, לפרויקט חשיבות מכרעת: "אני בעד לשמור על בעלי החיים באזור, זה בפירוש נושא חשוב מאוד. אם אנחנו פה בנגב, ועושים פעילות מסיבית כחברה, אז זה בהחלט חלק מהמחויבות שלנו. אנחנו מחויבים לשמור על חיות שנמצאות בסכנת הכחדה כמו הנשרים, להציל אותם ולהכניס אותם למודעות, גם של עובדי החברה. אולי זה מה שיאפשר לנשרים בדורות הבאים שגשוג".

הגיבו כאן

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים