שם
דואר אלקטרוני
התרשמות כללית מהאתר
התמצאות וניווט
עיצוב ונראות
על מה תשמח לקרוא עוד

רותם והקהילה

בערד מציגים: עתיד ורוד ללימודי הכימיה

דרך השקעה במגמת הכימיה בתיכון בערד, מנסה דורון אורגיל לשכנע את הנוער שיש עתיד בנגב. סיפור על צירוף מקרים אחד, הרבה נכונות ורצון טוב שהובילו להקמתו של פרויקט ייחודי, המאפשר לתלמידים מפגש בלתי-אמצעי עם חוקרים מובילים בתעשייה מחברת רותם אמפרט נגב.

כשדורון אורגיל מספר על מגמת הכימיה בתיכון אורט בערד, אפשר בקלות לחשוב שמדובר בעוד הורה מודאג, שעושה הכל כדי שילדיו יזכו לחינוך טוב יותר. מידת המעורבות של דורון מתעתעת, ורק התבוננות מעמיקה יותר מספקת הסברים על מאמציו לשיפור חוויית הלמידה של כ-50 תלמידים במגמת הכימיה בבית הספר.

"כמו כל דבר טוב, גם זה התחיל במקרה", מצטנע דורון, מנהל הסברה וקשרי קהילה ברותם אמפרט נגב. כחלק מפרויקט תעשיידע, בשיתוף התאחדות התעשיינים, הגיע דורון, בליווי חוקרים נוספים מהחברה, לביקור בתיכון אורט בערד ובמעבדת הכימיה בבית הספר, והופתע מהמחזה שנגלה למול עיניו: "למרות שאני תושב ערד, למרות שהילדים שלי למדו בבית הספר, ולמרות שאשתי מלמדת בתיכון – אף פעם לא יצא לי לבקר במעבדה. בעצם, אולי המילה מעבדה מוגזמת. אחת התלמידות הפליאה לתאר אותה ככיתה עם כיור".

"הופתעתי לראות את המצב, את המעבדה המוזנחת הזו. קשה לי להבין איך אפשר לגשת לבגרות בתנאים האלו", הוא מספר בתמיהה ומוסיף: "באותו הרגע, כשראיתי את מצב המעבדה הזו, גמלה בלבי ההחלטה לאפשר לתלמידים בערד ללמוד כימיה בצורה ראויה. אני יודע שב-DNA של רותם יש את הפעילות הקהילתית וחינוכית, ובאמת תוך פחות משבועיים קבלתי אישור ומימון לפרויקט, במהירות שהפתיעה גם אותי".

"התחלתי לנהל דיאלוג עם המורה לכימיה ועם מנהל בית הספר כדי להבין איך אנחנו יכולים לסייע ולעזור לתלמידים. ותוך שלושה-ארבעה חודשים עמדה שם מעבדה מקצועית לתפארת, ממש כמו שהיינו בונים אצלנו ברותם. רכשנו ציוד ומכשור מתקדם, ותרמנו שני מכשירי טיטרציה אוטומטית שלא היו אצלנו בשימוש, ואם בית הספר היה קונה אותם, זה היה עולה כ-20 אלף אירו. זה שיא הטכנולוגיה עבור התלמידים, ועכשיו הם יכולים להסתובב בגאווה – יש להם את אחת מהמעבדות המצוידות בארץ".

"אף אחד אצלנו לא לקח את לימודי הכימיה ברצינות, בניגוד לפיסיקה ומתמטיקה שנחשבו יותר", מתארת אחת התלמידות ממגמת הכימיה באורט. "ההשקעה במעבדה שינתה את זה, כי פתאום גילינו שלעולם הכימיה יש כל כך הרבה דברים מדהימים להראות, הרבה יותר ממה שאפשר ללמוד בכיתה עם כיור. נחשפנו לתחומים שלא היו במעבדות בבתי ספר, וכל זה אצלנו, במעבדה משוכללת בבית ספר בערד".

ההכרה בשינוי שחל בזכות הפרויקט לא נעצרה אצל התלמידים והמורים. "קיימנו טקס חנוכה למעבדה, אליו הגיע גם מנכ"ל החברה, דני חן. היה לי חשוב שיגיעו מנהלים בכירים מרותם, כי אני יודע עד כמה זה חשוב לבית הספר. רציתי שהתלמידים והמורים יראו שגם אצלנו מבינים את חשיבות הפרויקט, ולא מדובר בתרומה כספית בלבד. זו מחויבות אמיתית, שלנו כחברה, להשקיע בכימאים לעתיד".

לדברי דורון, ההתגייסות ברותם איננה מקרית: "המחויבות נובעת גם מצורך אמיתי שלנו. בטקס שנערך, דני חן  מנכ"ל כיל דשנים אמר לכל התלמידים שמי שרוצה ללמוד כימיה, מובטחת לו עבודה. ולא מדובר באמירה סתמית – בנגב יש חברות רבות שמשוועות לכימאים ומהנדסי כימיה. יש מחסור מתמיד, ולנו, כחברה, קשה לגייס מהנדסי כימיה. נפגשו כאן שני רצונות וצרכים מקבילים – חברה שרוצה להעניק ותיכון שזקוק לתגבור, חברה שזקוקה לאנשי כימיה ותיכון שיכול להעניק אותם. שני הצדדים מרוויחים. זה הבסיס לקשר". והקשר, לדברי דורון, התרחב מעבר להשקעה חד-פעמית במעבדה: "חוקרים מאגף המחקר והפיתוח ברותם החליטו ללוות את התלמידים ולהדריך אותם לקראת תחרות בינלאומית בכימיה. אמנם הפעם הם לא ניצחו, אבל אני מקווה שזה עוד ישתנה בשנים הבאות".

הנוער בערד זכאי לרמת לימודים גבוהה, כמו במרכז הארץ

עבור דורון, המניע לשיתוף הפעולה עמוק יותר ממחסור בכימאים או מהעדר ציוד מתאים במעבדה. כתושב ערד, הוא מדבר בכאב על תופעה רחבה יותר, שנוגעת לעתיד המקום. "ילדים עוזבים את הפריפריה, את ערד. אחרי הצבא, רוב הילדים עובדים שנה חוסכים כסף, יוצאים לטיול גדול, הולכים ללמוד – ורובם, לצערי, לא חוזרים לאזור", מספר דורון, שמבין שלושת ילדיו, רק אחד נשאר בנגב. "זה גם אחד הגורמים שהניעו אותי, כי רציתי לתרום לעיר, לערד, ולראות את הצעירים בונים כאן בית, בדרום".

"יש בערד נוער טוב, שזכאי לרמת לימודים גבוהה, כמו שמעניקים במרכז הארץ, ובחינם. כיום, אחרי שהתחלנו לעבוד איתם, יש להם יתרון – אני יכול להביא להם ד"ר בכימיה שיכין אותם לתחרויות, אני יכול לתת להם ציוד שאין בבתי ספר, אני יכול לתת להם סיור במפעל שנותן נקודת מבט אחרת, שילדים אחרים לא יכולים לזכות בה". כך, למרות נקודת ההתחלה הרעועה, ילדי המקום זכו ביתרון על פני תלמידים אחרים מרחבי הארץ.

"את השינוי רואים כבר עכשיו", מתגאה דורון. לדבריו, תלמידים בכיתות ט' הקימו מהומה כדי לזכות ללמוד במעבדה החדשה. "תלמידים התחילו לשאול למה הם לא לומדים כימיה במעבדה, בזמן שאחרים כן", מתאר דורון את תוצאות ההשקעה בתשתית.

"מדובר בתלמידים טובים, הם אוהבים את המקצוע, והמעבדה החדשה נתנה להם הרבה מוטיבציה", מסכם דורון. "בכל פעם מחדש כיף לי להגיע ולהיפגש איתם. הם מכירים תודה, מזהים אותי עם המעבדה, ומתייחסים אלי בחום אמיתי. אני עושה את הכל, מחזיק אצבעות שחלק מהם באמת ישתכנעו שכימיה זה מקצוע שמתאים להם, ויכול לתת להם פרנסה באזור. עוד ארבע שנים נוכל לדעת מי מהם המשיך ללימודים גבוהים בכימיה ובחר להישאר באזור".

הגיבו כאן

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים